מתוך מכתב שכתבה פרחיה מושקוביץ ניצולת שואה מהונגריה לנכדתה טרם יציאתה לפולין, דיירת בית שלום
אם יהיה לך רגע זמן. תחשבי עליהם ותמסרי להם בליבך
פרחיה מושקוביץ נולדה בשם אווה הופמן בשנת 1930 בעיירה קטנה בהונגריה ולה שלושה אחים. בהיותה בת 14 נכנסו הגרמנים לעיירה, ובתוך זמן קצר החלו להטיל גזרות קשות, ולאחר כמה שבועות גורשו היא ומשפחתה לגטו בהונגריה וממנו לאושוויץ. היא ראתה את אימה ואת שני אחיה מגורשים למוות, ועל אחיה הבכור ועליה עברו זוועות קשות בממחנה ההשמה בירקנאו. בתום המלחמה עלה בידה לחזור בדרך לא דרך לביתה ולפגוש את אביה ועוד כמה אודים מוצלים מאש מבני משפחתה ששרדו מהגיהינום.
פרחיה עלתה לארץ בשנת 1948, נישאה והביאה לעולם שתי בנות, חמישה נכדים ושני נינים.
פרחיה התברכה בכשרונות רבים כמו תפירה, סריגה, ציור, גידול צמחים ועוד.
פרחיה עסקה בעבודות תפירה כדי לשרוד ולחסוך. כיום, היא עוסקת בציור בשביל לנשמה. היא החלה לצייר כשהייתה בת 70, והיא שואבת השראה מתמונות שהיא רואה לפני. הציורים של פרחיה מוצגים בדיור המוגן של רעות בית שלום.
סיפורים נוספים
גלגולו של סידור מאת צבי קופולביץ ז"ל, ניצול שואה מפולין, דייר בבית שלום
סיפור הישרדותה של רבקה אביחיל, בית ברט ירושלים
סיפור הישרדותה של שרה גודמן, דיירת בית ברט ירושלים
